ההיסטוריה של הטאבו

כל הנכסים בישראל רשומים במשרדי ממשלה שונים, חלקם ביותר מאחד. טאבו הוא לשכת רישום המקרקעין, ומשרדיה ממוקמים בערים שונות ברחבי ישראל. כל משרד משמש לרישום באזור מסוים. משרד ראשון לציון, למשל, משרת את העיר ראשון לציון וכן את סביבתה. כל הנכסים בבעלות פרטית רשומים בטאבו וזו צורת הבעלות הפשוטה ביותר לבירור. הטאבו חושף את מצב הזכויות הנוגעות לכל נכס. רישומים אלו הינם ציבוריים ותמורת תשלום קטן כל אחד יכול להזמין תמצית המכילה את כל המידע הרשום בטאבו. המידע כולל את בעל המקרקעין, גודלה הרשום וכל המשכון, המשכנתאות, זכויות השימוש ו/או המעבר הנוגעות למקרקעין שנרשמו בטאבו. רוב הנכסים בישראל הם בבעלות מדינת ישראל ולא בבעלות פרטית, ובמקרים אלו ה"בעלים" רשום כשוכר לטווח. אמנם, קיימת כיום נטייה להעניק בעלות מלאה למחזיקי הנכס, בתהליך שבו חברות ויזמים שונים מספקים את הליווי וההכוונה הדרושים.
אז מה זה בעצם טאבו? ומה ההיסטוריה שעומדת מאחורי השם שמקורו בערבית וטורקית?
וכיצד הטאבו קשור להשקעה בנדלן?

מה זה טאבו

טאבו הוא השם הלא רשמי של רישום זכויות במקרקעין בישראל, ומקור המילה מתקופת השלטון העות'מאני בארץ.
לשכת רישום זכויות המקרקעין, אחראית על הסדרת ורישום הבעלות בישראל.
תחומי אחריות ושירותים :
– מתן רישיונות לעסקאות קרקע
– גביית אגרות בהתאם לחקיקה הקיימת ועבור ביצוע הפעילות מול המשרד
– פיקוח על הליכי רישום לרבות בדיקת תיקי רישום
– הסדרת נהלים לגבי חתימה בפני הרשם
– הסדרת נהלי ביקור ורישום בלשכת רישום המקרקעין
– הנפקת מידע על זכויות בקרקע
– פיקוח מינהלי על ועדות לרישום לראשונה של מקרקעין שטרם נרשמו
– אחריות על משרדי הארנונה בישראל ואחריות על רישום והסדרת הבעלות בקרקע

ההיסטוריה של הטאבו בישראל

כעת נפנה לסקור את ההיסטוריה של הטאבו וכיצד הוא השפיע על השקעה בנדלן כיום ובמהלך ההיסטוריה של מדינת ישראל.

במהלך השלטון העות'מאני 

האימפריה העות'מאנית החלה בתוכנית שיטתית של רפורמת קרקעות במחצית השנייה של המאה ה-19. שניים מהחוקים החדשים שחוקקו, היו חוק רישום המקרקעין משנת 1858 וחוק שחרור המקרקעין משנת 1873. לפני 1858, אדמות בפלסטין, אז חלק מהאימפריה העות'מאנית מאז 1516, טיפחה אדמות בארץ בעיקר לחקלאות. הבעלות על הקרקע הוסדרה על ידי אנשים שחיו על הקרקע על פי מנהגים ומסורות. בדרך כלל, קרקע הייתה בבעלות קהילתית של תושבי הכפר, אם כי קרקע יכולה להיות בבעלות יחידים או בבעלות של משפחות.
קוד הקרקעות העות'מאני משנת 1858 חייב את בעלי הקרקע לרשום בעלות. הסיבות מאחורי החוק היו כפולות:  1) להגדיל את ההכנסות ממסים   2) לאפשר לממשלה להפעיל שליטה גדולה יותר של המדינה על האזור.

השלטון העות'מאני והזווית היהודית

חוק שחרור האדמות משנת 1873 העניק ליהודים את הזכות להחזיק אדמות בפלסטין תחת שמם. במהלך העשורים הבאים האזור היה עד לזרימה מוגברת של מהגרים יהודים שלא הגבילו את עצמם לערים שבהן ריכוזם הציע הגנה מסוימת מפני רדיפות. ורכשו קרקעות מידי הטאבו העות'מאני. 

המנדט הבריטי 

בתקופה זו הוכנסו מספר חוקי קרקע חדשים, כולל פקודת העברת הקרקעות משנת 1920, פקודת תיקון פנקסי המקרקעין משנת 1926 ופקודת הסדר הקרקעות משנת 1928. זו הייתה המדיניות של הארגון הציוני העולמי לעודד רכישה יהודית של אדמות בפלסטין להתיישבות יהודית. לשם כך הקים הקונגרס הציוני החמישי (1901) את קק"ל לקניית קרקעות. חוקי קק"ל אסרו עליה למכור את הקרקע שרכשה אלא לחכור אותה. קרקע בבעלות קק"ל הוחכרה לקיבוצים וישובים יהודיים אחרים בחכירה ארוכת טווח. בסוף 1935 החזיקה קק"ל ב-89,500 דונם (362 קמ"ר) של אדמה שבה 108 קהילות יהודיות. בשנת 1939 התגוררו 10% מהאוכלוסייה היהודית של המנדט הבריטי על אדמת קק"ל. אחזקות קק"ל עד סוף תקופת המנדט הבריטי הסתכמו ב-936קמ"ר. עד שנת 1948, הקרן הקיימת לישראל הייתה הבעלים של 54% מהאדמות המוחזקות על ידי יהודים באזור, או קצת פחות מ -4% מהארץ בפלסטין. ואימצה גם היא את הז'רגון שהוטמע בתקופת השלטון העות'מאני.

מדינת ישראל 

לאחר הכרזת העצמאות של ישראל ב-14 במאי 1948, חזרו אדמות המדינה של המנדט לידי מדינת ישראל. בנוסף, רכוש שהשאירו פליטים ערבים עברו לשליטת ממשלת ישראל החדשה.
המשרדים, הוועדות והמחלקות הישראלים החדשים שהוקמו, השתלטו על תפקידים שבוצעו קודם לכן על ידי 'מוסדות לאומיים'. אחד הצעדים הראשונים שאומצה על ידי המדינה החדשה היה הפעלה מחדש של תקנות חירום שאומצו קודם לכן על ידי הבריטים ב-1939 (ובהמשך בוטלו). ואפשרו על פי החוק את העברת הטאבו של אותם קרקעות. חלק מהקרקעות הללו נמכרו על ידי הממשלה לקק"ל, שפיתחה מומחיות בפיתוח קרקעות. בשנת 1960, על פי חוק יסוד: מקרקעי ישראל, קרקעות בבעלות קק"ל ואדמות בבעלות ממשלתית הוגדרו יחד כ"אדמות ישראל", ונקבע העיקרון שקרקעות אלו יושכרו במקום ימכרו. קק"ל שמרה על הבעלות על אדמתה, אך האחריות המנהלית על קרקעות קק"ל וקרקעות בבעלות ממשלתית עברה לסוכנות חדשה שנוצרה בשם מינהל מקרקעי ישראל או פשוט טאבו. 

נדלן נדלן ופליקס כהן – מומחים לניהול ורישום נכסים בטאבו

פליקס כהן ונדלן נדלן מזמינים אתכם מהשקעה בנדלן פרטי, הרשום בטאבו. בליווי הצוות המקצועי, האמין והאדיב ביותר בארץ. רק עם קבוצת נדלן נדלן ופליקס כהן, אתם יכולים להיות בטוחים שהחלומות שלכם מופקדים בידיים הטובות ביותר.